הסיפור שלי מתחיל בשנת 2021, עד אז לא היה לי שום ידע על השטחים ובמקרה יום אחד אמא שלי הציעה לי לנסוע לטיול בכנסייה בחברון, "זה לא עמוק בשטחי זה לא עמוק בשטחי הרשות?" שאלתי, אבל היא אמרה שהיא בתור מורת דרך מכירה את האזור וזה לא בעיה, מאז אותו יום התאהבתי בטיולים מסוג זה בטח כמו שכולכם התאהבתם מהסרטונים של סאלוקי. מאז ביקרתי בעשרות ערים וכפרים שונים וביליתי שעות מול במפה והנה המדריך שלי איך להישאר בטוח ולא להיתפס על ידי כוחות הביטחון הישראלים והפלסטינים בדרך.

אגיד מעכשיו שבכל פעם יהיה מעט סיכון להיתפס אך גם במקרה הגרוע ביותר זה יגמר בעיכוב של מספר שעות בתחנת המשטרה ואזהרה, זו אינה עבירה פלילית כפי שמשקרים לכם בשלטים האדומים אלא מוגדר כעבירה מנהלית שלא נאכפת לרוב.

לי באופן אישי אין רכב פרטי ולכן זה רלוונטי למי שתלוי בתחבורה ציבורית, כל המסלולים מתחילים או נגמרים מהיכן שישנם תחנות אוטובוס.

הבעיה הכי גדולה שלכם? מחסומים. משטר האפרטהייד הישראלי וגם הרשות הפלסטינית מציבים עשרות מחסומים בכניסות ויציאות מהערים, צריך לדעת מתי הם פתוחים, סגורים, אילו אפשר לעקוף בקלות ואילו לא. כדי לדעת אילו מחסומים פתוחים ואילו סגורים ניתן להצטרף לקבוצות וואטסאפ/טלגרם (אצרף את הלינקים לקבוצות אלו למטה ביחד עם כל השאר) שבהן יש בוטים שמעדכנים את מצב המחסומים באופן אוטומטי לפי דיווחי משתמשים שונים, לרוב הן בערבית אז הייתי ממליץ להשתמש בצ'אט ג'יפיטי כדי לתרגם ולהסביר כדי למצוא את המחסומים שאתם צריכים להימנע מהם.

רשימת מחסומים לדוגמא מתוך קבוצת הוואטסאפ:

עניין נוסף שחוששים ממנו הם הפלסטינים עצמם, ככלל הפלסטינים הם האנשים הכי אדיבים ונחמדים שיש ואין מה לפחד מהם וכל אחד יתקבל אצלם בברכה, אך הכיבוש הציוני שנמשך שנים גרם להם להיות חשדנים כלפי זרים והם עלולים לעיתים נדירות להגיב בצורה עצבנית. לכן יש כמה כללי בטיחות שצריך לשמור עליהם, ראשית לא לדבר עברית ולא להזדהות כישראלים, תדאגו שתהיה לכם אנגלית טובה ואם ישאלו מה אתם עושים שם פשוט תגידו שאתם תיירים ובאתם לבקר. כדאי לבנות סיפור כיסוי מראש שלא תתקעו כשישאלו אתכם שאלות ושמרו על פרופיל נמוך.

דבר נוסף ללמוד עליו הוא כיצד להתנייד בין ערים ברשות הפלסטינית, לרוב מתניידים שם במוניות שירות (סרוויס, גם בערבית). אלו כמו אוטובוסים שיוצאים רק כשהם מתמלאים והנוסעים משלמים סכום קבוע עבור הנסיעה. המחיר מפוקח על ידי הרשות הפלסטינית כך שלא יעבדו עליכם במידה ודורשים מכם משהו מוגזם, זה לא אמור לעלות יותר מכמה עשרות שקלים. אפשר לעלות ולרדת בכל נקודה במסלול, לא תמיד האופציה הזו תעזור לכם כי יש מחסומים שצריך להימנע מהם.

רמאללה:

כניסה: כאן התהליך פשוט יחסית, מכיוון שאין בדיוק ביטחוני בכניסה ניתן פשוט לקחת את קו 218 מהתחנה המרכזית של מזרח ירושלים ולהגיע לרמאללה.

יציאה: כאן התהליך לא ממש פשוט במיוחד מכיוון שלא ניתן לקחת את האוטובוס הזה בחזרה לישראל. אפשר להמר ולקחת אותו חזרה אך יתבצע בידוק במעבר קלנדייה וזו אינה דרך מומלצת במיוחד.

הדרך הכי טובה היא למצוא אוטובוס ישראלי רגיל של התנחלות וכך לחזור לשטחי ישראל ללא בידוק בטחוני. 

דרך 1: לקחת מונית פרטית לעין קיניא ומשם ללכת רגלית על שביל מסודר להתנחלות דולב במשך כחצי שעה

דרך 2: קחו מונית שירות לביר זית (כפר סימפטי עם רוב נוצרי) והתקדמו דרך השביל המסומן להתנחלות עטרת, כאשר אתם מגיעים להתנחלות אל תיכנסו דרך השער הראשי אלא היכנסו דרך השער האחורי כפי שמצוייר במפה, צלצלו באינטרקום ויפתחו לכם. 

דרך 3: קחו מונית לתחנת אוטובוס על כביש 60 ומשם קחו אוטובוס ישראלי, רק בדקו שמחסום אל-בירה פתוח לפני.

דרך 4 (לקמצנים שלא רוצים לשלם על מונית): בהליכה רגלית הדתקמו דרך ואדי א-נטוף לעבר תחנת הדלק של מגרון, זו הליכה של 7 קילומטרים אך יכול לחסוך לא מעט כסף. 

יכול להיות שאם תבדקו במפה בעצמכם תמצאו לא מעט דרכים שנראים יותר נוחים אך לרוב הם מלאים בנוכחות צבאית (בסיסים או פילבוקסים) שלא ניתן לדעת אם הם מאויישים או לא ולכן לא מומלץ.

שכם:

ככל הנראה העיר הכי מרתקת ויפה בשטחי הרשות, אך הגישה אליה מנסיוני היא הכי מוגבלת וקשה, שכם מוקפת בכל עבריה בהרים גבוהים שקשים מאוד להליכה ומלאים בנוכחות צבאית. מלבד זאת היא גם מוקפת במחסומים בכל כבישי הכניסה והיציאה ולכן צריך לפעול חכם.

דרך 1: קחו אוטובוס להתנחלות הר ברכה ומשם לכו רגלית אל הישוב הר ברכה ולכו במסלול המסומן. תעקפו את המחסום (מסומן בירוק) מדרום ותיכנסו, קחו משם מונית למרכז העיר.

דרך 2: הליכה רגלית מחוות סנה יעקב:

דרך 3: הליכה מחוות גלעד לכפר סרה וקחו משם מונית, שימו לב שאתם עוקפים את המחסום. שימו לב שתם לא נכנסים בטעות לכפר קוצין שהוא כפר לא ידידותי ומסוכן יחסית.

דרך 4: ישנה אפשרות נוספת להגיע למרכז שכם יחסית בזול (כמו שהסלוקי עשה) אך לדעתי זו אינה דרך מומלצת עקב מחסומי פתע אפשריים. ניתן לנסוע לראמללה ומשם לקחת מונית שירות או אוטובוס למרכז שכם.

יציאה: בדיוק כמו הכניסה.

ג'נין:

ג'נין נמצאת בצפון השומרון, איזו ריק מהתנחלויות, כל כביש שמוביל לשם מדרום מפוצץ במחסומים, על כן היציאה מהעיר אינה פשוטה אך עדיין אפשרית. לא ניתן לצאת מהמחסומים בצפון מכיוון שהם מיועדים לערבי בלבד ולכן יש לנסוע הרבה כדי להגיע בחזרה לשטחי ישראל או למקום ממנו פועלים אוטובוסים ישראלים.

כניסה: 

דרך 1: לקחת אוטובוס למחסום סאלם ומשם לעבור רגלית בשער (כמו שהסאלוקי עשה). אין בדיקה בכניסה רק צריך לוודא שהוא פתוח, משם לקחת מונית לג'נין.

דרך 2 ויותר זולה: ללכת הליכה רגלית ממבוא דותן עד עראבה ומשם לקחת מונית שירות (שתעלה שקלים בודדים ולא 50 כמו בדרך מספר 1).

דרך 3: אם כפר עראבה מפחיד אתכם (למרות שהוא מתוייר מידי פעם) ניתן לקחת אוטובוס לשבי שומרון ומשם לצאת רגלית לכיוון הכפר סבסטיה (כפר מאוד מתוייר על ידי תיירים זרים כי יש בו אתר אריכואולוגי חשוב). משם לחכות על הצומת ולנסות לעצור מונית שירות (ואן כתום עם מספרים ירוקים ולשאול אם הוא נוסע לג'נין). 

יציאה: כמו בדרך 2 או 3 רק הפוך. אם עושים את דרך 3 הפוך קחו מונית שירות מג'נין לשכם אבל רדו ליד סבסטיה מכיוון שבהמשך יש מחסום שפעיל כמעט תמיד.

בית לחם:

כניסה: לצפון העיר איפה שחומת האפרטהייד והגרפיטי יש לקחת קו 234 מהתחנה המרכזית של מזרח ירושלים. לכניסה למרכז העיר קחו את קו 231.

יציאה: קחו מונית להר גילה רק וודאו שהמונית לא תעבור דרך מחסום בשם "בית ג'אלא DCO" או שהוא פתוח.

טולכרם:

כניסה: ללכת מעינב לענבתא ובכך לעקוף את מחסום עינב ולקחת מונית, או לחילופין לצאת מאבני חפץ לכפר עיזבת שופה (לא שופה). הכניסה לכפר א-לבד לא מומלצת.

יציאה: באופן זהה.

כעת אוסיף בתגובות את דרכי הכניסה והיציאה מכל עיר ועיר ואצרף תמונות. כאן הוספתי דוגמא לתמונה מהקבוצות הוואסטאפ שמעדכנות.

לינקים: וואטסאפ שמעדכן מחסומים: https://chat.whatsapp.com/GHIP1XyLHHSKJOssQ72nE7 

טלגרם 1: https://t.me/ahwalaltreq

 טלגרם 2: https://t.me/a7walstreet

 מחירי נסיעה ברשות הפלסטינית: https://www.mot.gov.ps/?p=175493

 מפת המחסומים: https://www.btselem.org/hebrew/map